<h1>אבודרהם הלכ' ברכות</h1>
<h2>דף לה.</h2>
חייב כל איש ישראל לברך את הבורא ולהודות לו על כל מה שברא בעולמו על כל דבר ודבר ברכתו הראויה לו בזמנים שקבעו להם רז"ל כי כל מה שברא לא בראו אלא לכבודו לצורך האדם ותועלתו שנאמר (תה' ח, ז) תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו. ודרשו רז"ל (ברכות מ.) ברוך ה' יום יום יעמוס לנו (שם סח, כ) וכי ביום מברכין אותו ולא בלילה אלא כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. וגרסינן בריש פרק כיצד מברכין ת"ר אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה פי' ברכה המיוחדת לאותו דבר מעל. פי' כאלו נהנה מקדשי שמים. מאי תקנתיה אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה. עוד גרסינן התם אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו נהנה מקדשי שמים שנאמר לה' הארץ ומלואה. רבי לוי רמי כתיב (תה' כד, א) לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה. והברכות הם נחלקים לארבע חלקים. ברכות התפלות וברכות המצות וברכות הנהנין וברכות השבח וההודאה. ברכות התפלות וברכות המצות שיש להם זמן קבוע בשנה כבר כתבנום במקומם. וברכות הנהנין וברכות השבח וההודאה וברכות המצות שאין להם זמן קבוע אלא הם דרך מקרה כברכת מילה ונישואין.
